נסה נא להיזכר, כמה פעמים הזדמן לך לקיים את המצווה הגדולה של "הכנסת אורחים"? מתי יצא לך לאחרונה להושיב יהודים סביב לשולחנך, ולהשיב את נפשם בארוחה דשנה ומשביעה, באווירה נעימה ונינוחה?
בעידן המודרני של ימינו, כאשר כל הארץ כולה הפכה להיות ככרך אחד קטן, והדרכים ממקום למקום נגישות למעבר. קשה היום לפגוש יהודי שבא מדרך רחוקה, כשהוא עייף ורעב מטורח הדרך, והוא מתדפק בדיוק על דלתך לבקש משהו לאכול או לשתות ולהינפש קמעה.
כולנו מכירים את הסיפור המפורסם על האהל של אברהם אבינו ע"ה, שהיה פתוח מכל ארבעת צדדיו לכל העוברים והשבים, כדי שהכל יוכלו למצוא בו מנוחה מטלטולי הדרך, ולהשיב את נפשם באכילה שתייה ולינה.
את אגדת חז"ל זו מכירים אנו כבר מגיל ילדות, כמה יצאה אז נפשנו בכיסופים למשמע הדברים, כמה השתוקקנו בכל ליבנו להידמות במעשינו לאבי האומה ולהידבק במעשיו. אך מה לעשות, ומצווה גדולה זו של הכנסת אורחים במתכונתה המקורי, הפכה בימינו להיות נדירה, וכמעט שאיננה מצויה בחיינו היום-יומיים.
אך הנה, כיום ניתנה בידינו הזדמנות פז שאסור להחמיצה, יכולים אנו לקיים בעצמנו את מצוות הכנסת אורחים בכל ההידור כפי שעשה זאת אברהם אבינו ע"ה. בהישג ידינו ממש להיות שותפים מלאים בפעולותיהם הכבירות של "הכנסת אורחים - לינת החסד", בהגשת ארוחות משביעות, לחם וסלטים, מרקים ומנות עיקריות, שניתנות למאות אנשים, מידי יום ביומו, בוקר וערב, ללא הבדל מעמד או חוג, באולם גדול ומרווח שנעים לשהות בו.
אין ספק, שזכות מצווה נשגבה זו, עליה נאמר שגדולה היא יותר מקבלת פני השכינה, תביא שפע של ברכת שמים ממעל, לכל מי שיושיט יד מסייעת להשתתף במצווה גדולה וחשובה זו, על ידי תרומות עזרה ונדבה, וכל הנותנים יתברכו בכפל כפליים מפי עליון להתמלאות כל משאלות ליבו לטובה, להתבשר תמיד בבשורות טובות בכל העניינים ולהיוושע בכל הישועות.